Skip to content

הפתיתים של עלמה

זה משך שבוע שהשמש חגה לה באליפסות סגעגלגלות סביב עינייה, ושזפה את עור פניה היפים של עלמה. וכך, בשעותיה האחרונות (בשדה התעופה) דמתה עלמה לחיה המתקראת בפי רבים - דב פנדה. (דובי הפנדה [בשונה מצבעי פנדה] סופדים לבני זוגם לאחר מותם [מות בני הזוג*] וקורעים קריעה גדולה ויושבים שבעה ולא מביאים אל פיהם אף דבר-מאכל להוציא גבעולי במבוק, קני סוכר וכיסוני תפוח אדמה ממולאים בכוסמת ושום). וביום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ותלך עלמה בדרך כל הנימולים שבציון – אל פסגת ההישיגים של מנגנון הגאולה (אני מבקש מהקהל לקום ולהתיירא מפני השם המפורש) - צבא ההגנה לישראל שליט”א בשכמל”ו. ובעוד בני יעקב סועדים את ליבם במצות משוחות בחרוסת – תמשח עלמה בשמן רובה “אם 16″. ובעוד בנות שרה מרננות “אאארבעעע אמהווות” – תמשח עלמה בשמן רובה “אם 16″. ובעוד שבט יהודה מפזזים בכרסים מלאות יין בעקבות האפיקומן – תבקש עלמה לשווא את עלומיה בינות לשכבות האבק שהצטברו על מראות השירותים (שזה עתה ניקתה), ובעודנו טועמים אגסים ביין – תבשל עלמה (בפקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה) פתיתים. ועל כך, רבותי, כבר דרשו רבותינו הקדושים במסכת חגיגה ואמרו - “כל הזין”. אך עלמתי הענוגה עד מאוד, בעודך נרמסת למוץ תחת שרשראות מכונת המלחמה המקרקשת, זכרי נא את ואל-טורנס ואת מה שאף אחד מעולם לא טרח לבדוק - שאין פתית אחד דומה למשנהו. וקל לראות שאם ככה – יהיה בסדר!

Comments are closed, but you can trackback from your blog.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *